"אבל למה שמישהו יתאהב בה?" הוא קטע אותי באמצע המשפט. ישבנו במסעדה שקטה במרכז אוסלו על שליש ג'ינג'ר-איל וחלקנו תובנות של שני אנשים כותבים. השאלה התייחסה לדמות שאני כותבת, אבל את התשובה שעניתי אפשר לייחס גם לאהבה שלי לאוסלו. "ככה זה. אתה לא בוחר במי להתאהב."
לאוסלו, בירת נורווגיה, יש מקום מיוחד בלב שלי. כזה שאפשר למלא ספרים שלמים בתיאורים שלו, ועדיין אין מילים שיתארו באופן מדויק מספיק את התחושה הזאת. אוסלו בשבילי היתה סיפור סינדרלה שלא האמנתי שקיים במציאות. באותו בוקר כשקמתי והלכתי לAker Brygge בפעם הראשונה – הרגשתי שהגעתי למקום הנכון. בפעם הראשונה מזה שנים, הרגשתי שאני יכולה לנשום באמת. וכמה שזה לא מובן מאליו במציאות החיים שגדלתי בה.
שמעתי עליה המון דברים, לטוב ולרע, ואני חייבת להודות ולהתוודות שאני לא אובייקטיבית. וזה בסדר, כי כל אדם מדבר רק מתוך החוויה שלו עצמו. אבל אני אוהבת את אוסלו וכל מה שאכתוב עליה מבוסס על החוויה האישית שלי. תתכוננו, זה הולך להיות פוסט ארוך.
אז בואו נדבר פרקטית, מה יש לעשות באוסלו?
בגדול, הכל. באוסלו יש גם טבע יפהפה, גם הרים (אם כי לא גבוהים במיוחד), גם עיר וגם ים. האוכל הטבעוני שם נהדר, יש ארבע עונות שנה ומגוון של אטרקציות תיירותיות. יש בה תחבורה ציבורית נהדרת והיא נחשבת לאחת מהערים הכי אקולוגיות בעולם. אוסלו היא גם מרכז מרתק של אמנות ותרבות ייחודית.
1. הנמל – Aker brygge
זה היה המקום הראשון שהגעתי אליו, כלומר, אחרי נמל התעופה, התחנה המרכזית וההוסטל שבו ישנתי. קמתי בבוקר ביום ראשון, שהיה גם ערב ראש השנה, ויצאתי ברכבת הקלה לנמל. יש שם נוף מקסים לפיורד, ארכיטקטורה סקנדינבית עירונית ואווירה רגועה שפשוט מאפשרת לי לנשום. מאז נסעתי לנורווגיה עוד שש פעמים והוא הפך למקום הראשון שאני הולכת אליו בכל פעם שאני נוחתת באוסלו.
2. אקרסלבה
אחרי הפעם השלישית שעשיתי את המסלול לאורך נהר אקרסלבה, הפסקתי לספור. בטיול השני שלי לנורווגיה מצאתי את עצמי יושבת על גדת הנהר כמעט כל יום, ופעמים רבות הלכתי רק מקטעים קצרים לידו.
מסלול ההליכה המלא אורך כשמונה קילומטרים, אבל בגלל שהוא ממוקם ממש בתוך העיר, אפשר לחתוך ממנו בכל נקודה. למען האמת, בכל פעם מיציתי וחתכתי קצת לפני שהגעתי לסוף, אבל אולי אני פשוט משאירה טעם של עוד לנסיעה הבאה. לאורך הנהר יש לא מעט גשרים שמאפשרים לחצות אותו ולצעוד בכל אחד משני צדדיו. במהלך הדרך תחזו בכמה מפלים יפהפהיים, בבניינים שבנויים ממש על גדת הנהר, ובעצים וצמחייה אירופאית שמחליפה צבעים לפי עונות השנה. אם תגיעו באביב, תוכלו לראות שם גם משפחות ברווזים.
3. פארק הפסלים viegersparken
את הפארק הזה לגמרי פספסתי בטיול הראשון שלי. כשהגעתי לנורווגיה בפעם השניה ושלחתי למרים הודעה שאני בעיר, היא הציעה להיפגש בפארק והכירה לי את המקום הנפלא הזה. הפסלים בו מייצגים מגוון סיטואציות אנושיות והם יכולים להיות מרתקים לכל מי שמתעניין באמנות, אבל גם למי שלא. יש סביבו גם חורשה קטנה, עצים שמחליפים צבעים וגינה לכלבים. בקצה הפארק יש נחל חביב שהתוואי שלו הוסת באופן מלאכותי, אבל הוא עשוי בצורה כל-כך מוצלחת שאם לא הייתי אומרת לכם כנראה הייתם מניחים שהוא טבעי לגמרי.
הפסל המפורסם ביותר בפארק נקרא האיש הכועס. זהו פסל קטן ופינתי שתוכלו לזהות בקלות לפי כמות התיירים שעומדים מסביבו תמיד. כשהגעתי לאוסלו באפריל 2024 הצלחתי לצלם תמונה שלו בלי קהל, על רקע השלג האחרון.
4. מוזיאון מונק ובית האופרה
מונק היה אחד האמנים האהובים עליי כשלמדתי אמנות, מתחרה ראוי אולי רק לרנואר. אבל בזמן שרנואר צייר את החיים האורבניים הפריזאים שיכולתי רק לחלום עליהם, מונק היה צייר של רגשות והאמנות שלו השפיעה עליי כיוצרת במובנים אחרים לחלוטין. לכן מבחינתי ביקור במוזיאון החדש של מונק היה ממש מתבקש כשהגעתי לאוסלו בפעם הראשונה. ואני ממליצה עליו לכל מי שמתעניין באמנות.
שווה לקחת את הזמן ולעצור ולקרוא על היצירות, להבין את מקורות ההשראה של מונק ולהכיר את התרבות הנורווגית דרכו. בקומה העליונה של המוזיאון תוכלו לצפות על הפיורד והעיר מלמעלה.
בית האופרה של אוסלו ממוקם במרחק הליכה קצר ממוזיאון מונק. זה מבנה אדריכלי מעניין שמשקיף על הפיורד. אפשר לטפס על הגג שלו ושווה להגיע לשם בזמן השקיעה, למצוא נקודה נחמדה לשבת בה או להסתובב רגלית באזור ולראות את השמיים מחליפים צבעים. השקיעה באוסלו נמשכת קרוב לשעתיים, אז קחו את הזמן שלכם לצפות בה בנחת.
5. מוזיאון פרס נובל לשלום
המוזיאון נמצא באקר בריגה וסגור בימי שני. ואולי בגלל זה היה לי חשוב ללכת אליו דווקא ביום ראשון (שהיה גם היום הראשון שלי בעיר). יש בו מגון של תצוגות אינטראקטיביות שעוסקות בעוולות, סכסוכים, פתרונות ואקטיביזם.
באופן כללי, יש לי נטייה להימנע ממקומות מדכאים כשאני מטיילת, ואני מאמינה שדווקא מוזיאון נובל לשלום, למרות הסיפורים הקשים שהוא מציג, הוא מקום מלא תקווה. הסיור מתחיל מסיפור חייו של אלפרד נובל ועובר דרך תחנות שונות שעוסקות באקטיביזם בגדול ובקטן. במהלכו תוכלו לראות הסברים על כל הזוכים לאורך השנים וללמוד על סכסוכים שונים ברחבי העולם.
ביקרתי במוזיאון פעמיים, פעם אחת בספטמבר 2022 ופעם נוספת באפריל 2024, אחרי ששופץ. לאחר השיפוץ נוספה בו תערוכה אינטראקטיבית שמבוססת על יצירות ורעיונות של יוקו אונו. אם אני זוכרת נכון הביקור במוזיאון ארך כשעה. אני לא אוהבת להגיד על מקומות מסוימים שחובה לבקר בהם, אבל אני לא חושבת שזה סביר להגיע לאוסלו בלי לבקר במוזיאון הזה.
6. חצי האי ביגדוי
חצי האי ביגדוי (bygdoy, או ביידוע: bygdoya) נמצא בחלק הצפוני של פיורד אוסלו והוא בעצם שכונה פרברית קטנה בקצה העיר. באי יש יער חביב שאפשר לטייל בו רגלית וחופי רחצה יפהפיים עם מים קפואים ושלווים. יש בו גם כמה מוזיאונים ששמעתי עליהם המלצות רבות: מוזיאון חקר הים, מוזיאון מגלי הקטבים ומוזיאון הפולקלור. מוזיאון הספינה הויקינגית שנמצא במרכז האי – סגור לרגל שיפוצים עד 2026. אישית, אני מאוד נהניתי במוזיאון לחקר הקטבים (fram). תוכלו לראות בו את ספינת העץ הראשונה שהגיעה לאנטארקטיקה וללמוד על המסעות לחקר הקוטב הצפוני והדרומי. המוזיאון הימי הוא מוזיאון חמוד וקליל ואפשר לשלב אותו עם ביקור במוזיאון לחקר הקטבים, אבל לא בטוחה שהוא מצדיק להגיע במיוחד רק אליו. מוזיאון הפולקלור הוא חצר פתוחה ומאוד גדולה – אז קחו בחשבון לא מעט הליכה. אני ביקרתי בו בדצמבר והיה קפוא, אבל ללא ספק אחזור אליו בהזדמנות אחרת באביב.
7. האיים בפיורד אוסלו
אז ככה. בפיורד אוסלו יש ארבעה איים מרכזיים, והם יפהפיים. בחלקם אפשר לעשות מסלולי הליכה קלילים וברובם אין הרבה מה לעשות מעבר לזה. אפשר להגיע אליהם במעבורת שיוצאת מאקר בריגה. התשלום למעבורת הוא כמו על האוטובוסים בעיר, כך שאם קניתם כרטיס חופשי חודשי\יומי\שבועי, הנסיעה כלולה במחיר. אישית, הגעתי לאיים האלו רק בפעם השלישית והרביעית שביקרתי באוסלו. הם לגמרי לא אתר חובה, אבל הם חביבים מאוד אם יש לכם כמה ימים להעביר בעיר.
8. טירת אקרסהוס
אז קודם כל, אהיה קטנונית ואדגיש נקודה חשובה. לא אקרשוס, אקרסהוס. בנורווגית, צירוף האותיות SH בד"כ מבטא את רצף הצלילים סה, יש מספיק צירופים אחרים שנהגים כ-ש, והם סיפור לפעם אחרת. השם בעצם מורכב משתי מילים: אקרס-הוס, שזה בעצם בית אקר. אקר (Aker) זה המחוז ההיסטורי שבו הטירה ממוקמת. הטירה נמצאת במרחק הליכה קצר מאקר בריגה (המזח של אקר) וצופה על הפיורד. במהלך הקיץ מתקיימים בה מדי פעם פסטיבלים שונים ובשאר השנה היא יחסית שקטה. ביקרתי בה רק בטיול השלישי שלי באוסלו והיא מקום נחמד לעבור בו אבל גם כאן לא מדובר על אטרקציה חובה.
9. הארמון
האמת, לא הייתי בתוך הארמון. אני יודעת שיש שם סיורים, אבל זה לא ממש עניין אותי באופן אישי. אחד מהיתרונות המרכזיים של לטייל לבד הוא שאני יכולה לבחור גם איפה אני לא רוצה לבקר ומה פחות מעניין אותי לראות. בכל מקרה, מלא אנשים ממליצים עליו.
כן יצא לי לבקר בפארק שליד הארמון. הגעתי לשם בפעם הראשונה ב-17 במאי, שזה יום החוקה הנורווגי. ב-17 במאי הפארק היה מפוצץ באנשים. כחצי מליון תושבי אוסלו יוצאים לרחוב בלבוש מסורתי למצעד השנתי שמתסיים בארמון. זאת חוויה מרתקת שלגמרי מצדיקה פוסט נפרד. אבל מלבד המצעד ביום החוקה, ביקרתי שם כמה פעמים נוספות בהמשך. הפארק שליד הארמון הוא מקום נחמד לפיקניק או סתם לשבת לנשום אוויר. ואם תגיעו בשעה הנכונה תוכלו לראות את חילופי המשמרות בארמון.
10. אתר הסקי של אוסלו
מלבד היותו, ובכן, אתר סקי, בקיץ ובאביב זה מקום מושלם לטיולים רגליים. כשהגעתי לאוסלו באפריל מצאתי את עצמי הולכת לשם שוב ושוב כדי לצעוד בשלג. כשהגעתי לשם שוב אחרי חצי שנה, היה נחמד לראות את היער ירוק ומלא חיים. המים באגם זרמו ולא היו קפואים והתרגשתי לראות את הטבע מתחדש.
11. ספריית דייכמן
במיוחד אם מצאתם את עצמכם מבלים יותר מדי זמן באוסלו, הספרייה היא מקום מושלם להעביר בו את היום. היא מעוצבת בסגנון סקנדינבי שמאפשר מגוון מרחבי עבודה ולמידה. זה מקום נפלא לשבת בו לכמה שעות, לקרוא ספר, ללמוד, לכתוב או לעבוד מרחוק (אם כי חשוב לציין שאם אינכם תושבים בנורווגיה, עבודה מרחוק היא לא חוקית). הספרייה ממוקמת בין בית האופרה לבין התחנה המרכזית. אם יוצא לכם לשבת בה קרוב לזמן השקיעה, שווה לצאת החוצה ולהעיף מבט על השמים שמחליפים צבעים.
12. הפסל של פרייה במרינת קונגן
לא, לא השוקולד. במקור, פרייה היא אלת הפריון והאהבה במיתולוגיה הנורדית. אבל הפסל של פרייה הוא יצירת אמנות אקטיביסטית של פעילי סביבה. בשנת 2023 הגיעה לחופי פיורד אוסלו כלבת ים, ואחרי כמה ימים היא נורתה למוות בידי הרשויות.
כאקט של מחאה על ההרג של פרייה, אמנים פעילי סביבה בנו פסל בדמותה והציבו אותו באישון לילה במרינת קונגן ללא אישור. הפסל נקרא "לכל החטאים שלנו" ומאוחר יותר הוא אושר ונשאר שם באופן קבוע.
בכלל, מרינת קונגן היא מקום חביב לטיול הליכה קליל. גם כאן מדובר על מקום שפשוט נראה טוב יותר בזמן השקיעה. אם אתם מגיעים לאוסלו בסתיו או באביב, שווה לבקר שם בזמן השקיעה.
13. Ekebergparken
אם בא לכם טבע ואמנות עכשווית ביחד – זה המקום המושלם בשבילכם. באמצע היער, בקצה העיר אוסלו, בין העצים, מסתתרים להם מגוון פסלים מוזרים. בסתיו 2024 הוצב ביער מיצג אורות חמוד בסגנון קסום שמזכיר פיות, אבל מלבדו ישנם עוד מגוון של מיצבים ויצירות אמנות מרתקות שמפוזרות ברחבי הפארק.
עד כאן להיום. אני בטוחה שיש עוד המון אטרקציות ומקומות מדהימים באוסלו, אבל יש גבול לכמה הפוסט יוכל להיות ארוך. אני בטוחה שבהמשך אעלה פוסטים נוספים ומגוונים על העיר ועל כל מה שכדאי לדעת ולהכיר. אז תמשיכו לעקוב ותירשמו לניוזלטר!
