סוגים של בכי בטיול
נכון שלטייל לבד זה בד"כ חוויה מהנה ומשמחת, אבל בכל טיול יש גם רגעי שבירה. רגעים של תסכול, של אכזבה,
Menu
בלוג קטן לטיולים גדולים
אז היוש! נעים להכיר! אני הדס, אמנית, כותבת, צלמת חובבת ובוגרת תואר ראשון בתקשורת (עם מקבץ באמנויות!) מאוניברסיטת חיפה. בין הדברים שהכי משמחים אותי אפשר למצוא את הזוהר הצפוני, תותים, טיולים, ולדבר על טיולים. אני לא אוהבת לספור אבל נראה לי שביקרתי ב18 מדינות והאהובות עליי מביניהן היו נמיביה ונורווגיה.
כשחזרתי מנורווגיה בפעם השנייה נכנסתי לדיכאון. דיכאון קליני כזה, עמוק ומשתק שבקושי הייתי יוצאת מהמיטה. איכשהו הרעיון להתחיל לכתוב על הטיול נראה לי כמו דרך להחזיר את עצמי למסלול ולהתחיל להרגיש טוב שוב. אבל כאמור, הייתי בדיכאון, ובלוג בגודל מלא הרגיש לי כמו מחויבות עצומה שלא הייתי מסוגלת לצאת מהמיטה בשבילה, אז החלטתי שכמוני כשאני מטיילת, גם הבלוג הזה יהיה קטן, Travel Size.
נכון שלטייל לבד זה בד"כ חוויה מהנה ומשמחת, אבל בכל טיול יש גם רגעי שבירה. רגעים של תסכול, של אכזבה,
בשביל מי שלא רוצה או לא יכול לשכור רכב ולעשות את כל המחקר האסטרופיזיקאי הנדרש, יש מגוון חברות שמציעות סיורים לצפייה בזוהר. אני יצאתי לסיור עם חברה שנקראת wandering owl ועליו אספר בפוסט הזה.
נכון שלטייל לבד זה בד"כ חוויה מהנה ומשמחת, אבל בכל טיול יש גם רגעי שבירה. רגעים של תסכול, של אכזבה,
בשביל מי שלא רוצה או לא יכול לשכור רכב ולעשות את כל המחקר האסטרופיזיקאי הנדרש, יש מגוון חברות שמציעות סיורים לצפייה בזוהר. אני יצאתי לסיור עם חברה שנקראת wandering owl ועליו אספר בפוסט הזה.
ביום השני כבר היה יותר שלג בהרים, ככה זה כשמגיעים לטרומסו בסתיו. בכל יום יש קצת פחות אור, קצת פחות עלים על העצים וקצת יותר שלג.
הגעתי לנארוויק לקראת סוף הסתיו הארקטי. כשהעצים כבר היו עירומים מעלים, אבל השלג עדיין לא התחיל לרדת. הימים היו גשומים והשמים אפרוריים במיוחד. אבל למרות הכל, כשהגעתי אליה חייכתי.
בלילה הלפני אחרון שלי בלופוטן, יצאתי שוב לחפש את הזוהר הצפוני. אבל השמים היו מלאים בעננים. האם ראיתי אותו? האם צילמתי אותו?
סיפרתי לכם את הסיפור על איך הגעתי למעצר בקייפטאון? אם אנחנו מכירים כבר יותר מעשר דקות כנראה שכן, אז אין