תפריט
אז היוש! נעים להכיר! אני הדס, בת 27 בעת כתיבת שורות אלה. אמנית, כותבת, צלמת חובבת, בוגרת תואר ראשון בתקשורת (עם מקבץ באמנויות!) מאוניברסיטת חיפה ויש שיאמרו סטודנטית לתואר שני בלימודי תרבות באוניברסיטה הפתוחה. בין הדברים שהכי משמחים אותי אפשר למצוא את הזוהר הצפוני, תותים, טיולים, ולדבר על טיולים. אני לא אוהבת לספור אבל נראה לי שביקרתי ב11 מדינות והאהובות עליי היו נמיביה ונורווגיה.
בישראל אני אישה בגודל סטנדרטי, בגובה ממוצע ולובשת מידות בגדים בטווח האמצע. אבל ברוב המקומות שטיילתי בהם, בין ענקים ארקטיים לענקים אפריקאים, תמיד הרגשתי קטנטנה, Travel Size אם תרצו, ומכאן השם של הבלוג.
כשחזרתי מנורווגיה בפעם השנייה נכנסתי לדיכאון. דיכאון קליני כזה, עמוק ומשתק שבקושי הייתי יוצאת מהמיטה, ואיכשהו הרעיון להתחיל לכתוב על הטיול נראה לי כמו דרך להחזיר את עצמי למסלול ולהתחיל להרגיש טוב שוב. אבל כאמור, הייתי בדיכאון, ובלוג בגודל מלא הרגיש לי כמו מחויבות עצומה שלא הייתי מסוגלת לצאת מהמיטה בשבילה, אז החלטתי שכמוני כשאני מטיילת, גם הבלוג הזה יהיה קטן, Travel Size.
מכל מיני סיבות, יצא שבגיל 27 עדיין לא הוצאתי רישיון נהיגה. לכן, אני מטיילת בעולם כמעט רק באמצעות תחבורה ציבורית. בין הטיולים השונים שלי יצא לי לשמוע אינסוף סיפורים והסברים שניסו להוריד אותי מהרעיון ולשכנע אותי שזה לא אפשרי. איכשהו, תמיד הם גם הגיעו עם הסברים למה לא לטייל לבד, אבל כמו שאני לא רואה תחנות דלק, למדתי שאנשים שנוהגים פשוט לא מסוגלים לראות אוטובוסים. וחבל, כי עם קצת גמישות הכל אפשרי.
אז כשאני שואלת ומתייעצת אני אף פעם לא מחפשת את הלמה לא, אלא תמיד שואלת איך כן. אני תמיד מנסה להבין מה הדברים שחשוב לשים לב אליהם ומה הסכנות האפשריות בדרך שלי, אבל המטרה שלי היא אף פעם לא לבטל את הטיול, אלא רק לדעת מראש איך להתמודד איתן.
וכשאני מייעצת, אני מדגישה את אותם הדברים. משתדלת להציג את המגבלות שבדרך, יחד עם הפתרונות האפשריים. וכשיש הפתעות ומקרים לא מתוכננים? ובכן, זה מה שיוצר סיפורים נפלאים!
וחוצמזה, יש לי גם עסק משלי למחברות ייחודיות שאני מעצבת. אתם יותר ממוזמנים להכנס לאתר ולרכוש מחברת או בלוק כתיבה.